פסק-דין בתיק ת"ק 38843-01-12

רקע כללי וטענות התובעת

הנתבעים הינם מתווכי מקרקעין מורשים.  התובעת היא לקוחה שקיבלה שירותי תיווך.

בחודש ינואר 2008 יצרה התובעת קשר עם הנתבעים בבקשה למצוא עבורה דירת גן בשכירות במקום מרכזי ובמחיר סביר.

הנתבעים הציגו בפני התובעת את דירת הגן שברחוב ***** נשוא כתב התביעה.

ביום 21.1.08 נחתם חוזה השכירות בין התובעת לבין בני הזוג רוטברט, בעלי הבית.

מעמד החתימה התבצע במשרד התיווך בנוכחות הנתבעים.

לפני חתימת חוזה השכירות הנתבעת ביקרה בדירה פעמיים, והמעבר לדירה התבצע  לאחר 3 חודשים מחתימת הסכם השכירות.

התובעת טוענת כי הלכה למעשה הנתבעים ניהלו מו"מ בין הצדדים על תנאי החוזה. הנתבעים מילאו את החוזה בכתב ידם, הציעו פתרונות לבעיות שעלו במו"מ ובכך נהגו בניגוד לסעיף 12 ל חוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו - 1996 (להלן - חוק המתווכים), האוסר על מתווך  לסייע לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי.

בנוסף טוענת התובעת להפרה של סעיף 8 לחוק המתווכים ולפיו, הנתבעים לא חשפו מידע רלוונטי ומהותי לגבי הדירה ולגבי זהות האנשים איתם התקשרה בחוזה השכירות.

נתבע 1 הציג את בני הזוג רוטברט כבעלי הנכס, בדיעבד התברר שהנכס לא בבעלותם.

הנתבעים הסתירו מהתובעת שבדירה ליקויי בנייה חמורים הגורמים להצפות חוזרות שגרמו לעוגמת נפש ואף אובדן רכוש. כתוצאה מההצפות נפגמה הנאתה והיא לא יכלה לגור בדירה ועקב כך ניהלה הליך משפטי ממושך עם בני הזוג רוטברט.

עוד לטענתה, הנתבעים פרסמו את הדירה כדירת גן בת 6 חדרים ותמחרו אותה בהתאם, כשבפועל מדובר בדירת 3 חדרים ומרתף + חנייה, שהוסבה שלא כחוק וללא אישורים לחדר שינה ומקלחת.

לאחר שהתגלה לתובעת כי הנתבעים גבו ממנה עמלת תיווך תוך הפרת סעיף 12 לחוק המתווכים דרשה החזר העמלה והנתבעים סירבו. התובעת תובעת החזר העמלה סך 9,587 ש"ח + 10% ריבית = 13,387 ש"ח.  עוד היא תובעת עוגמת נפש 2,500 ש"ח + 15,000 ש"ח בגין הטעייה ובסה"כ 30,887 ש"ח.

טענות הנתבעים

התובעת ובעלה קיבלו לידיהם חוזה שכירות סטנדרטי המוצא לאור על ידי חברה בשם "רעיונות 2009" שלה זכויות יוצרים על הנוסח וההסכם לא נוסח ע"י הנתבעים.

משביקשו לשכור את הדירה נערכה במשרד הנתבעים פגישה בנוכחות הצדדים, בעזרה טכנית של הנתבעים אשר מילאו בנוסח ההסכם המוכן את הפרטים הטכניים של ההתקשרות וההסכמות אליהן הגיעו הצדדים ללא כל התערבות בתנאים או בהתקשרות המשפטית.

הנתבעים היוו את הגורם היעיל שהביא בסופו של דבר להתקשרות בהסכם מחייב כפי שקובע סעיף 14 לחוק המתווכים, פעילות שבלעדיה אין לנתבעים זכות לגבות דמי תיווך.

חוזה השכירות נכרת בינואר 2008 לשביעות רצון התובעת ובעלה ורק ביום 24.7.11, למעלה מ 3.5 שנים לאחר כריתת החוזה ולאחר שתביעתם נגד בעלי הנכס נמחקה/נדחתה, נזכרו התובעים למצוא יעד אחר להוצאת כספים.

דמי התיווך שולמו כדין ע"י חברה זרה וחשבונית הונפקה בהתאם.